***

סימפול כאקט אנטי-פטריאכלי/פמניסטי

הסוף של שנת 2013 תפס אותי די לא מוכן, בעיקר הימים שאחרי פירסום הפוסט בו ריכזתי את אלבומי השנה שלי. מהרגע שפרסמתי אותו ודע יהום יצאו שני ריליסים חשובים במיוחד: האיפי החדש של בוריאל והאלבום של ביונסה.

(לצערי אין העלאה טובה יותר ליוטיוב, אבל זה סבבה גם)

בשני השירים מופיעה צורה מעניינת של סימפול, לא חדשנית במיוחד אבל מעניינת ובעלת גישה שונה קצת. בפלולס של ביונסה כבר אפשר לראות שהשיר פיצ'רינג צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. מי שמכיר את צ'יממנדה יודע שהיא לא זמרת והיא גם לא עשתה כבוד מיוחד לביונסה ושרה כאן, ביונסה פשוט הקדישה בית שלם לחלק קטן מהרצאה שצ'יממנדה העבירה בעבר על פמניזם כחלק מהשיחות של ארגון טד שנקראת "Why we should all be feminist":

We teach girls to shrink themselves, to make themselves smaller

We say to girls: "You can have ambition, but not too much

You should aim to be successful, but not too successful

Otherwise, you will threaten the man"

Because I am female, I am expected to aspire to marriage

I am expected to make my life choices always keeping in mind that marriage is most important

Now, marriage can be a source of joy and love and mutual support

But why do we teach girls to aspire to marriage and we don't teach boys the same?

We raise girls to see each other as competitors

Not for jobs or for accomplishments, which I think can be a good thing

But for the attention of men

We teach girls that they cannot be sexual beings in the way that boys are

Feminist: a person who believes in the social

Political, and economic equality of the sexes

 גם בקום דאון טו אס אפשר למצוא לאורך השיר ובסופו גוון די שונה של סימפול. כם הפעם מדובר בסימפול שלא קשור למוזיקה. מתוך נאום הזכיה של לנה ווקובסקי (במאית טרנסג'נדרית) בפרס לקמפיין זכויות אדם (היום אתם יכולים לראות את הלוגו שלהם כתמונת הפרופיל של להט"ב ישראלים ותמוכים נוספים בקהילה), הסימפול הפעם כמובן פחות חלק ארי מהשיר (כמו בשיר של ביוסנה שהסימפול הוא בית בשיר), אלא מפוזר לאורך השיר ומקבל משמעות גדולה יורת בסופו, אבל שותל לכל אורכו מסרים מניחי דעת כמו:

 “sometimes you’re trying to find yourself”, “step into the unknown”, “it’s about sexuality, about showing someone who you really are” , “you’re not alone” 

למרות שלא מדובר בדבר חדשני במיוחד, עדיין מדובר בדבר פחות שיגרתי שכן מייצג איום מסויים על הדרך הרגילה בה אנו פועלים או מצפים שהמציאות תפעל בה. הדרך ה"מקובלת" לסמפל, לההתנהג וכו'.

דבר מעניין נוסף שקרה בתחום השנה קרה עם הוצאת האלבום (המייגע למדי לטעמי) של דה נייף, שייקינג דה האביטואל (שם האלבום עצמו לקוח מהציטוט של מישל פוקו). דה נייף ביקשו מפלנינגטורוק (פמניסט/ית ידוע/ה ששינ/תה את השם שלו/ה לשם א-מיני על מנת לבטל לחלוטין את הרעיו ןשל מגדר בחייו/ה. כמו שאתם רואים השפה העברית מקשה עליה לכתוב את סיפרו החיים שלו/ה ולכן אפסיק כאן) לעשות רימיקס לאחד מהשירים באלבום החדש שלהם. זו התוצאה:

התוצאה היא למעשה שיר חדש מתוך הליריקה של החלק האחרון בשיר Full of Fire שנגעה במיוחד בפלנינג טו רוק. גם כאן נעשה אקט של יציאה משבלונה של כיצד לעשות יש לפנות לעבודת הרימיקס. פלנינג טו רוק ביטל/ה למעשה 8 דקות של השיר והחליט/ה להתמקד רק במה שהכי צרם ובכך יצר/ה ממנו שיר חדש שמדגיש לחלוטין את המסר.

2k13: אלבומי השנה

*אם אתם לוחצים על התמונה אתם כנראה צריכים משקפיים*

מפרסם את אלבומי השנה שלי בפורמט הרגיל מזה 4 שנים עכשיו (מזל טוב לי שכבר 4 שנים אני מתעסק בשיט הזה). שוב, סדר אלפבתי כי אני לא חכם מספיק כדי להגיד איזה מהם טוב יותר והבחירה נעשית על ידי רגש לחלוטין אז אולי יש כאן גם דברים שגרועים מבחינה אומנתית או וואטאבר. אני (בניגוד להתנהלות שלי ברב תחומי החיים האחרים) כמעט לא מתייחס לשום אספקט במוזיקה מלבד לכמה אני נהנה לשמוע אותה. אז בסך הכל מדובר ב50 האלבומים שהכי נהנתי מהם ובגלל זה אתם לא מוצאים כאן דברים כמו דאפט פאנק או דה נייף כי גם אם היו באלבומים שלהם רגעים מדהימים רוב הזמן הייתי ממש מיואש. כמו כן, אין בבחירה הבחנה בכלל ביון אלבום, איפי או מיקסטייפ. אבריט'ינג גואוס כמו תמיד.

אז בכלל כל מה שאמרתי קודם אין לי שום דבר חכם לרשום על האלבומים האלו ותאלצו פשוט לשמוע אותם במידה ולא עשיתם את זה עד עכשיו או פשוט להסכים/לא להסכים לגבי הדברים שכן נמצאים שם. פשוט תהנו.

באופן חסר תקדים, לראשונה ב4 השנים שאני עושה את זה: אפשר למצוא ברשימה גם להקה ישראלית! ועדת חריגים והאלבום המעולה שלהם!! לפני שאתם הולכים לשמוע כל דבר שלא יצא לכם לשמוע מהרשימה עדיין, תתנו עוד ההאזנה/האזנה ראשונה לאלבום של ועדת חריגים ובאמת שלא תצטערו על זה. האלבום ממש מדהים ואם הייתי צריך לבחור 10 אלבומים שהייתי לוקח מהרשימה הזו להמשך החיים אז העולם אבד מזמן ללא ספק ימשיך איתי עוד דרך ארוכה. כנראה כשאהיה רחוק יותר מהבית וארצה לשמוע עברית שוב. אני לא יכול לחשוב על דרך יפה יותר לשמוע עברית שוב.

(האלבום היה הפסקול שלי באוטובוס במסע לפולין והיה הדבר הכי ראוי ללוות את המסע הזה מנקודת מבט אישית*

הדור של נועה אבן ביוב

*כאן יש את הטקסט של נועה בשחור ואת ההערות הענייניות שלי על הטקסט באדום*

בהתחלה שהתלבטתי אם לכתוב את הפוסט הזה חברה אמרה לי: "רק עדיף שלא תקח את זה למקום אישי כי זה ישר מייצר אנטגוניזם נגדך ועדיף להיות ענייני ולהוכיח למה היא טועה". אבל לצערה של נועה אבן אני לקחתי את הפוסט שלה באופן די אישי והיא גם די מעצימה אנטגוניזם כלפי הדור שלי אז החלטתי שלא כזה אכפת לי בכלל. היא לא יכולה להסתובב חופשיה באינטרנט ולהכתים שם של דור שלם. סליחה. היא יכולה ועוד איך, והיא גם עשתה את זה.

נועה אבן ואני לא שייכים לאותה התרבות, וזאת למרות שאנחנו שומעים די הרבה מוזיקה משותפת, אוהבים חלק מאותם סרטים, ילדים מהמרכז ומהמעמד הבינוני גבוה, ואם זה לא הכל, גם בני אותו גיל. נועה אבן ואני לא שייכים לאותה התרבות כי נועה מעל זה, היא טובה יותר. סביר שאם היינו מכירים אישית היינו חברים טובים, אולי אפילו מאוד, אבל לצערי (ואולי גם לצערה) אני נאלץ שלא לאהוב אותה. ואני בטוח שהחיבה או חוסר החיבה שלי אליה די מעניין לה את התחת וזה לא משנה לי כי חוסר החיבה שלה אלי ואל החברים שלי מעצבן אותי ואם היא יכולה לכתוב על זה ושכל העולם יקרא, אז גם אני רוצה לכתוב על כמה שאני לא אוהב את נועה אבן וכל העולם יוכל לקרוא במידה ויחפץ בכך.

נועה היא ילדה בוגרת ומבוגרת והיא עובדת גם בשירותם של הבוגרים והמבוגרים. נתח השוק של עיתונים כמו בלייזר והארץ הוא מבוגר יחסית ונועה כנראה לא לקחה בחשבון שהיא מייצגת עבור המבוגרים את עולמם של כל התיכוניסטים והטינאייג'רים הישראלים באשר הם. והיא כמובן גם נקודת מבט אינטלקטואלי ומפוכחת ומודעת לעצמה שמכירה את הסקס פיסטולז, וודי אלן וטריינספוטינג ומבטלת את את קניה ווסט ומכתירה אותו כאמן לא לגיטימי, אז מה טוב בשביל המבוגרים. מצאו לעצמם נערת מחמד שיוכלו לצטט "הנה אפילו היא אומרת. אחת מתוכם". מה שהיא לא הבינה זה שכל האמנים האלו, וגם היא וגם אני חולקים משהו, ולא רק חמשתנו חולקים משהו- חמשתנו ועוד כל דור הביבים חולקים את זה: כולנו חלק מגישת ה"בפרצוף שלך". רק שאנשים כמו קניה ווסט, וודי אלן, סיד וישס ודני בויל באמת היו חלק מתרבות ה"בפרצוף שלכם" לנערים כמו נועה וכמוני זו לא חוכמה גדולה: לנו יש את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות ושום פחד מאיבוד רלוונטיות. לכל אחד מאיתנו יש פרופיל בפייסבוק או כל שיט אחר ברשת חברתית שמאפשר לנו להגיד מה שאנחנו רוצים ולפרסם אותו כמה שאנחנו רוצים ולחשוב שאם מישהו השקיע זמן בלקרוא את מה שאנחנו חושבים אז אנחנו כנראה שווים משהו.

 אז נועה מצאה דרך לעקוף את זה: היא פשוט מפרסמת למבוגרים. הטקסטים שלה נערכים על ידי מבוגרים, מוערכים על ידי מבוגרים ונקראים בעיקר על ידי מבוגרים. וכשאת מדברת כמו המבוגרים כמה קשה כבר לזכות בהערכה ותשומת הלב שלהם? אז נועה ניצחת אותי, כל הכבוד! הפוסטים שלך יקבלו יותר צפיות ומין הסתם יותר אנשים יקראו אותם מאשר את הפוסט הזה או אפילו את הבלוג שלי אי פעם.

בהתחלה שקראתי את מה שכתבה ישר חשבתי לעצמי: "וואו, לאיזה אתר לפנות כדי שיפרסם את התגובה שלי אליה??" ואז נזכרתי שאני לא רוצה לקחת חלק במשחק המלוכלך שהיא משחקת ואם יש לי בלוג משל עצמי אני יכול להשתמש בו.

ונותר לי רק לבקש מהמבוגרים שקוראים כאן שלא לקחת את נועה אבן והטקסטים שלה כמייצגים או נכונים. למרות שנקודת המבט שלה נראית מודעת לעצמה ומפוכחת מדובר בכתיבה סובייקטיבית לחלוטין, ומהשתמע גם מדובר בסובייקט שלא מרוצה כל כך מהחיים שלו כרגע. או מרוצה יותר מידי, קשה להחליט.

לדעת נועה אבן החלק הגרוע ביותר בחיי החברה בתיכון זה התבניות שאנשים יוצקים את עצמם לתוכן. חשוב רק להבהיר שבתיכון אמיתי ולא בזה שמנקודת המבט של נועה אבן אין אימואים, אין אנשי רגאיי שלא התקלחו שבועיים ובטח ובטח שאין פאנקיסטים כי באמת עברו ארבעה עשורים מאז הסקס פיסטולז. נועה היחידה שנמצאת באיזושהי תבנית בראש שלה. נועה היא הקורבן הגדול ביותר של המדיה שאמרה לה שכך דברים נראים. היא קורבן כל כך גדול שהיא יצקה אנשים לתוך תבניות רק כדי להשאיר את עצמה מחוץ לזה. נועה יצרה את חוקי המשחק רק כדי לא לשחק בו והיא מסתכלת על אנשים לפי החוקים שיצרה ולפיהם גם שופטת אנשים. אימואים, אנשי רגאיי, פאנקיסטים "סחים"

אם לשפוט אותה באופן מהיר על פי פרופיל הפייסבוק (הדרך הנוחה והשטחית ביותר לשפוט אנשים בדור הביבים) שלה שכולל תמונת פרופיל אלמונית ותמונת קאבר שהן הספריה שלה באייטיונס שנועדה להפיץ לעולם כמה היא התקדמה תרבותית ביחס לשאר בני גילה או סקרינשוטים מסרטים כמו סנואוטאון, איגבי גואוס דאון וגוסט וורלד (כן אני שומע ביונסה וקניה ווסט ועדיין מכיר את כל הסרטים ההו-כה אלטרנטיבים שלך) ברור שמדובר בילדה שהגיבורים שלה הם גם הנערים הסרדונים והציניקנים או האלטרנטיבים האנדרדוגיים שמתעלים על הדור שלהם או חושפים בו איזשהו פגם. נועה אבן היא הילדה שבטוחה שאם כולם היו כמוה העולם היה טוב יותר ובו בזמן רוצה להשאר האדם החד-פעמי והמיוחד שהיא בטוחה שהיא. היא רוצה להשאר במקום המרוחק והנוח שלה כילדה אלטרנטיבית שיודעת את האמת ומעדיפה להשאיר אותה לעצמה. שלא תענה למישהו מאיזה סרט תמונת הקאבר שלה כי לא מגיע לו לדעת. שלא תשים בתמונת הפרופיל שלה חלילה את הפנים שלה כי ברור לה שפרופילי הפייסבוק לא מייצגים אישיות מורכבת כל כך בצורה טובה אז למה שישפטו אותה על פי המראה החיצוני? אז הנה הצלחת, שפטתי אותך על פי הטעם האליטיסטי שלך בסרטים והלייק שעשית לוייס. ובגלל שאני לא אחד מהמבוגרים הנפעמים מיכולות הכתיבה שלך ונקודת המבט הצינית שלך אני גם יכול להיד שכל התדמית הזו הי אדי בולשיט אחד גדול.

נועה אבן מבטלת כל דבר שהוא לא היא בתכלית. אנשים שמתעסקים בספורט לא אולימפי טיפשים לדעהת, להתעסק בספורט קבוצת זה מטומטם לדעתה, קניה ווסט לא לגיטימי לדעתה. דנה ספקטור שכל שבוע כותבת טור מרגשות אשם ונחיתות מפגרת לדעתה (היי נועה, תגידי לי מה את העושה כל שבוע? יוצרת טור עם 500 מילים על מה שכולם חוץ ממך מפגרים ומגעילים ומזיעים וסחים????).  איתמר הנדלמן סמית' פוץ נפוח ונרקיסיסט לדעתה. טייםאאוט הוא לא מגזין שבועי רלוונטי לדעתה כי הוא לוקח 3/4 ממחיר הפרינט שלו על גרסאת הווב שלו (היוש? כותבת בבלוג באתר של הארץ לא??? כן.). אנשים שלא אוהבים דוקו לדעתה אין להם לב. היא בעיקר שונאת ומפיצה שנאה, אף לא מילה טובה אחת על שום דבר חוץ ממנה ומתחביביה. אני יכול להמשיך ולמנות את רשימת העלבונות והקבוצות שהיא מכלילה ומבטלת אבל די מפחד שטוקבקיסטים כמו "מודרניסט" ו"שי" יבואו לרדוף אותי גם פה בבלוג.

נועה אבן רושמת באחד הטורים שלה  בבלוג הארץ (כמו שחברה שלי תהתה: למה אין לך פשוט ישראבלוג או בלוגר או וורדפרס? בלוג בהארץ זה כמו בלוג בישראבלוג רק שאת יכולה לנכס לעצמך יותר חשיבות עצמית) על ספוטיפיי ("""פייסבוק ללא סחים"""):"סחי ופופי בטירוף ולא ממש נעים לי להודות שהוא ממש נפלא" הרי למה שיהיה לה, לגברת הנעלה תרבותית, נעים להודות שהיא אוהבת משהו שגם קהל נרחב יכול לאהוב? חס וחלילה גם שתאהב משהו עם קריצה  כלשהי לפופולריות שלא יחשבו שהיא אחת מכולנו בסך הכל.

העולם מתקדם גם טכנולוגית וגם אידיאולוגית על ידי אנשים צעירים, דור חדש. המתח הזה שבין המבוגרים שאומרים לנו כמה אנחנו מפגרים ומשוגעים ולא יצא מאיתנו כלום לעומת האדיאליים והרעיונות החדשים שאנחנו מביאים איתנו. ברגע שנועה לא הצליחה להתחבר לדור שלנו כי הוא כרגע די נטול אמירה היא פשוט פנתה לצד החזק יותר, הדכאני, השולט. מבחינתי היא בסה"כ פשוט עברה לצד אפל. היא עברה לצד שמנסה להשאיר את העולם כמו שהוא, הצד השמרני שמתעקש לא להבין או להכפיש את הצעירים. הצד שאין לו אמונה ביכולות של הצעירים. זה שבטוח שהוא יודע טוב יותר. ובכך היא משרתת תפיסת עולם קונסרבטית וחשוכה שמשאירה את העולם בדיוק בנקודה שבה ההורים שלנו קיבלו אותו וכולנו יודעים שזה נוקדת שפל מבחינה מוסרית. אני לא יודע מה הדעות שלה ויכול להיות שהן דומות או שונות משלי (קרוב לודאי שדומות יותר מאשר שונות) הרעיון הוא שלדעתה זו האמת והיא לא טורחת אפילו לשנייה לפנות אל הנוער ולנסות "לתקן" אותו לפי אמות המידה שלה. היא פשוט פונה אל המבוגרים ומראה להם כמה שהיא מבינה, כמה שהיא רואה את "האמת" שמאחורי השקר של החיים שלנו, התיכוניסטים. שהיא רואה את חזות הכל.

אם משהו בדור שלך מציק לך תפני לדור שלך, אל תלכלכי עליו מאחורי הגב כדי לקבל את החיזוק היומי שלך ממבוגרים. אם משהו מפריע לך תפעלי כדי לשנות. חושבת שאת לא יכולה לשנות? טוב אז כל מה שנותר לך זה להתבכיין כמו שאת עושה בלאו הכי ואז את לא יותר טובה מאף אחד מאיתנו. אז הנה נועה, היית מאמינה? ילד בגילך (קצת יותר גדול) יושב במחשב ממש כמוך, שומע קניה ווסט ברקע, לובש בגדים מכל חנות פלוץ שתרצי ועדיין הפלא ופלא מבין את כל הרפרנסים שלך, מבקר את ההתנהלות שלך ולא מתפעל בכלל מיכולות הכתיבה והביקורת שלך כי אני לא אחד מהמבוגרים הנפעמים האלו שלא מבינים מזה שכל הדברים האלו זמינים לנו לחלוטין בגלל האינטרנט. אז זה כבר לא כזה מדהים לראות טריינספוטינג או לשמוע סקס פיסטולס בגיל 15. זה לא כזה מדהים לכתוב בלוג על כמה שכולם לא ואת כן, כשאת בת 15 ועם בלוג. 

הנה שיר מהמיקסטייפ החדש (והמאוד מעולה, לאנשים שעדיין באים לכאן בשביל תרבות. אם יש כאלו בכלל) של טינשי שנועה אבן בטח שונאת כי זה אראנדבי סחי ונפוץ, ואני מקדיש לה כמה בתים ממנו:

.Fuck your opinion

,I don't need your approval baby

You should keep it personal

.you ain't doing shit  ???

And I really can't believe the audacity

Don't you play with me

Damn, 'fuck you think I am? careful what you say

Cuz you gone regret the day you ran ? by

You talkin' bout some shit you never get to do

Trynna get me on some stunna shit, I'll stunt on you

Trynna get me on some stunna shit, I'll stunt on you

Stunt on you

I ain't that bitch