משום מה מבוגרים שכותבים תסריטים לדברים (ומבוגרים בכלל) נוטים לחשוב שהרטרוספקטיבה של הם על החיים מקנה להם את האפשרות להגיד לנו מה לעשות או איך צריך להתנהג, בסה"כ הם די צודקים, אבל בדר"כ הדברים שצריך לעשות הם הדברים שמבאס לעשות אז אני לא מרבה לעשות אותם. אבל הנה בעיה ממש גדולה בתרבות הפופולרית: את הסרטים על שנות הטינאייג' כותבים מבוגרים שזה מבאס בגלל הרטרוספקטיבה האוניברסלית של מבוגרים ש"התיכון הוא התקופה היפה ביותר בחיים" אז פחות או יותר כל מה שהם ביימו, כתבו, צילמו או ציירו על התיכון (ועל החברים שאנחנו אמורים) למצוא שם ממש מדהים (אני שונא אותך ג'ון יוז). הדברים האלו הרסו לי את התקופה היפה ביותר בחיים כי שום דבר מזה לא באמת קורה או לפחות לא באמת קורה בישראל... הנה כמה דוגמאות:
דיילי לייבס אוף היי סקול בויז / יפני
דיילי לייבס אוף היי סקול בויז / יפני
טוב אם אני כבר כנה אז יפניים תמיד גורמים לדברים להיראות מדהים יותר... זו דווקא נראת לי כמו חוויה די רגילה אני פשוט מעולם לא מצאתי את האנשים המתאימים...
פריטי אין פינק / ג'ון יוז...
בתיכון כאן אף אחד לא מכיר את אוטיס רדינג, אולי רק כמה פוצים ממגמת מוזיקה. ואפילו הבנות במחול לא רוקדות טוב כל כך
 |
| ג'ון קרייר הבין שהוא ממש פספס את התיכון אחרי שישחק בפריטי אין פינק. הוא כל כך הרוס מזה שעד היום הוא בעיקר משחק צל של אנשים זוהרים יותר כמו צ'רלי שין והבחור שיוצא עם מילה קוניס ועובד על אנשים |
ווירד סיינס / ג'ון יוז...
למרות שב2012 יש מחשבים די מדהימים משום מה הם לא יכולים ליצור בחורה מדהימה כמו קלי לברוק בווירד סיינס. אה וגם לאף אחד כבר אין את הסיוט הזה שאתה עומד מול הכיתה ובטעות שכחת את המכנסיים, אני לא חושב שלמישהו אי פעם היה אותו האמת
 |
| האמת שבתיכון של טווין פיקס קורים דברים די נוראיים, אבל הכסאות שלהם בתיכון מהחלל! |
הת'רס / אף אחד לא זוכר מי באמת הבמאי אבל זה תמיד נראה כאילו דיוויד לינץ' כתב וג'ון יוז ביים
HOW VERY...
שירים של ג'אפאנדרויידס
אין באמת בנות בתיכון שאחריהן אני אפרוש מבנות
דריה
כל דבר בדריה הוא האלטרנטיבה המדהימה לתיכון מדהים. הקשר המוזר בין ילדים פופולרים ללא פופולרים מדהים ממש. חוץ מזה חסרה לנו מיזרי צ'יק או פשוט ידלה סרקסטית וסרדונית באמת בארץ
מין גירלס/ לינדזי לוהן
לינדזי לוהן לא נמצאת בתיכון וזה כבר הופך אותו לפחות מדהים מזה שבמין גירלס
יש עוד המון דברים ממש מדהימים שממש הטעו אותי כמו: דה פרש פרינס אוף בל אייר, סייבד ביי דה בל, מיי סו-קולד לייף, ביוואס ובאט הד, פריקס אנד גיקס אבל באמת שפשוט כל כך מאוחר ורוב הסיכויים שאמשיך את הפוסט מחר אז אולי עדיף שאני פשוט אפרסם אותו קצת פחות מדהים ממה שהוא אמור להיות כי בכל מקרה אף אחד לא קורא את זה!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה